הפיוט המצולם של יאיר פלג

"האני שלי נמצא ליד הבית, בפרדס המתייבש, בחוף שבי ציון או בחלקת האשלים" ● "אני מוצא אותו גם במקומות רחוקים מעבר לים" ● "התמונות הללו שאני מציג בפניכם הן הפיוטים שלי" ● יאיר פלג, איש ציבור משך שני עשורים ואמן צילום מציג: 'מעברים' בגלריית קיבוץ לוחמי הגטאות

מאת: שלמה אברמוביץ' | תצלומים באדיבות יאיר פלג

רבים מכירים את עשייתו הציבורית של יאיר פלג, יליד לוחמי הגטאות, ששימש משך שנים בתפקידי הנהגה בקיבוצו. מנהל קהילה, יו"ר ועד ההנהלה, מעורב בפעילות המוזיאון וחלק מהפעילות האזורית בגליל המערבי. מעטים מכירים את הרומן ארוך השנים של יאיר עם המצלמה, אך יזכו להתוודע לפירותיו בתערוכה שתיפתח ב 19 בנובמבר בגלריה לאמנות בקיבוץ לוחמי הגטאות.

"הצילום מלווה אותי בעצימות משתנה החל מבר המצווה בה קיבלתי את המצלמה הראשונה שלי ועד היום," אומר יאיר. "במשך שנים היה לי סטודיו ומעבדת צילום. עבדתי עבור מוזיאון בית לוחמי הגטאות ועבור הארכיון. עסקתי בהכנת תערוכות קבע, קטלוגים וכיסוי אירועים. צילמתי גם עבור קטלוגים של משה קופפרמן. אבל בחלוף השנים פרצתי אל מרחבים באזור, במדינה ובעולם והתאהבתי בצילום טבע קרוב ואנשים."

פלג, ילד 1956, נולד בקבוץ לוחמי הגטאות לשניים ממייסדי הקבוץ, גרשון ז"ל ומירקה. הוא נשוי לאורית, אב ל 4 בנות וסב ל 7  נכדים (השמיני בדרך). את חייו הבוגרים מלווים ארבעה מעגלי חיים המחליפים ביניהם מיקוד: משפחה, עבודה, צילום ושרות מילואים.

כשפלג מדבר על 'עבודה' הוא מכוון לעשייה ציבורית רחבת היקף וארוכת שנים. מנהל קהילה ויו"ר ועד ההנהלה בלוחמי הגטאות בשנים 1997עד 2000 ותקופה ארוכה בתפקיד יו"ר וועד ההנהלה בקיבוץ, בשנים 1996 עד 2015. בין לבין ולצד הפעילות הציבורית, המשיך וממשיך יאיר לשרת במילואים בפיקוד צפון.

"את תחום הצילום למדתי בקורס ערב ביחידה ללימודי חוץ בטכניון, אצל המאסטרו דוד מאסטרו," אומר יאיר. "בהמשך למדתי צילום ואמנות בקמרה אובסקורה בתל אביב וזכיתי ללמוד את המיטב מעודד ידעיה ושמחה שירמן. את הידע ואת האהבה לצילום העברתי משך מספר שנים לתלמידי מגמת הצילום בבית הספר האזורי סולם צור."

את התערוכה הראשונה שלו הציג יאיר ב 1984. התערוכה הציגה מבחר תצלומים מיום השחרור של מחבלי מחנה המעצר אנצר בלבנון - מחנה בו שירת כחודש ימים בשרות מילואים. בשנים הבאות צילם יאיר עבור עצמו בעיקר. הוא רדף אחר סצנות ייחודיות בסביבה הקרובה והרחוקה. צילם טבע קרוב, אנשים ופרצופים, שאת רובם 'לכד' במהלך טיולים ברחבי העולם.

"בשנתיים האחרונות יצאתי למספר טיולים משמעותיים עבורי," אומר יאיר. אחד מהם היה טיול ארוך למזרח. נחשפתי לאנשים, לצבעים, לריחות, למאכלים, לתנאי המגורים, לנופים ולמרחבים. כל אלו טרפו את חושיי. אצבעותיי סחטו מהמצלמה עוד ועוד תצלומים שהמחישו את תחושותיי כשגיליתי לראשונה את המזרח."

"יצאתי לטיול הזה עם עצמי. משהו כמו 'הטיול הגדול' עם השחרור משנים ארוכות של 'שירות' בשירות הציבור. הטיול כלל את הודו צפון תאילנד, לאוס וקמבודיה. אחר כך הגעתי גם לדרום אפריקה. בכל אחד מהיעדים האלו תפסתי עצמי מרותק לאנשים, לתצלומי תקריב שלהם, של כפריהם ושל בתיהם."

סדרת הצילומים 'מעברים' שמציג כעת פלג מלווה אותו שנים רבות. "צילמתי במקומות רבים ובהזדמנויות שונות, אך תמיד באותה התכוונות," הוא אומר. "אני עובר למצב חשיבה מסוים, שמחדד את רגשותיי ומאפשר לי לצלם, להרגיש ולחוות."

שתי עבודות בתערוכה זו צולמו במצלמת ה"לייקה" הישנה והטובה של יאיר. הן מהוות למעשה את הקו המחבר בין הצילום בפילם שליווה אותו שנים רבות לבין הצילום הדיגיטלי, שגם בו הוא מצלם באופן דומה.

את התערוכה בגלריה בלוחמי הגטאות אצרה מיכל הורוביץ'. לקראת פתיחת התערוכה אמר יאיר פלג ל"זה אשר":  

"אני מצלם במשורה, חושב לאט ואת הדימויים שנקלטו בכרטיס הזיכרון, כמו גם בנגטיבים של פעם, אני רואה רק לאחר מספר ימים. אני עובר איתם הליך של הבשלה. לעיתים אני יודע או מרגיש שזה קרה בעת הצילום ולעיתים רק כשאני בוחן את התוצאה. ההדפס המונוכרומטי שאני כה אוהב מחזיר אותי לשעות הארוכות בהן ביליתי בחדר החושך ומזקק לי ה'קליק' אותו אני מחפש, אותו אני צריך."

"הטבע הקרוב מעניק לי השראה גדולה ולעיתים גם התרוממות רוח. אני מצלם קרוב, ישיר וכמעט נטול עיבוד נוסף. המקום אותו אני מצלם עוטף אותי כולו ובאותו הרגע הוא כל עולמי. אני מתנתק לחלוטין מכל דבר אחר. יש ואני חוזר לאותו מקום שוב ושוב לאורך שנים, בתקופות שונות ובתאורה שונה ויש שאני מצלם תצלום אחד בחטף, פעם אחת ויחידה."

"האני שלי נמצא ליד הבית, בפרדס המתייבש, בשבי ציון ליד הים, או בחלקת האשלים. אני מוצא אותו גם במקומות רחוקים מעבר לים. התמונות הללו שאני מציג בפניכם הן הפיוטים שלי."