|
|
|
שער  פרקים 16-21
|
|
אבל בל נקדים את המאוחר. עד שהגיעו מטוסי הקרב הראשונים לחיל-האוויר הישראלי, היה עלינו להתגבר על המכשולים שנערמו על דרכנו כשחיפשנו דרכים לשלוח ארצה את הנשק החיוני לכוחות היבשה. אין ספק, העובדה שספינת הנשק "נורה" לא נתפסה והגיעה ארצה במועד, הייתה בחזקת נס. אך מניסיוני למדתי כי אלוהים עושה ניסים רק למי שעוזר לעצמו. מאידך, מי שמתרשל בתפקידו ואינו עשוה את כל מה שבידי אדם לעשות, לשווא יצפה לנס.
|
|
...קרא עוד
|
|
"סירות יוחאי" היו הנשק הסודי של חיל-הים במלחמת השחרור. תודות להן הוכרעה אחת המערכות החשובות של החיל, שבה טובעו שתי ספינות מצריות, ביניהן אניית-הדגל "אמיר פארוק".
|
|
...קרא עוד
|
|
השמועה על העסקה היוגוסלבית ועל הפירות המדיניים והכלכליים שהניבה הגיעה למשה אגמי, יועץ צירות ישראל ברומניה, ובפועל, האיש מספר אחד בצירות. אגמי, איש כפר גלעדי ומן הפעילים המסורים של הבריחה וההעפלה, הקדיש באותה תקופה את כל מעיניו לשאלה כיצד לחלץ את יהודי רומניה מן הכלא הקומוניסטי ולהביאם לישראל. יחסי ישראל-רומניה היו אז בשפל המדרגה. לאנשי הצירות הישראלית לא היו כמעט קשרים עם השלטונות. הציר הרומני עזב את ישראל בלי שטרח אפילו לקיים את הכללים הבסיסיים של הפרוטוקול הדיפלומטי ולהודיע על כך למשרד-החוץ. ראש-הממשלה, דוד בן-גוריון, תרם גם הוא תרומה לא-מבוטלת ליחסים צוננים אלה, בכנותו מעל במת הכנסת את שרת-החוץ הרומנית, אנה פאוקר, בכינוי "בת הרב" (אביה, יהודי חרדי, התגורר אותה עת בישראל).
|
|
...קרא עוד
|
|
לקראת סוף 1949 הלכה והתגבשה בי ההכרה, כי אין לי עוד מה לעשות באירופה, ועלי לחזור עם משפחתי ארצה. קשה לומר שחסר לנו משהו באירופה. החיים במילאנו, ולאחר מכן בפאריס, היו נוחים מבחינה חומרית ומרתקים מבחינה חברתית ותרבותית. אך תמיד ראיתי מציאות זו כזמנית, לפחות מבחינת ראיית עתיד הילדים. (ארנון למד בבית-ספר יהודי בברייטון שבאנגליה. רמי נשאר אתנו, למד תחילה במילאנו ולאחר מכן בבית-ספר יוקרתי בפאריס).
|
|
...קרא עוד
|
|
באחד בפברואר 1952 הופיעה בעיתון "הארץ" הידיעה הבאה: "מדי שנה בשנה תעניק ממשלת ישראל אות הצטיינות למפעל תעשייתי במדינה, שהצטיין בתרומתו לפיתוחה הכלכלי של הארץ. על יסוד המלצתה של ועדה ממשלתית, מורכבת מנציגי משרד האוצר ומשרד המסחר והתעשייה, החליטה ממשלת ישראל להעניק אות הצטיינות לשנת 1951 לחברת "קייזר פרייזר" בישראל. בהודעה שנמסרה על-ידי שר המסחר והתעשייה, ד"ר דב יוסף, לחברת "קייזר פרייזר", נאמר: "עצם הקמתו של מפעל "קייזר פרייזר בישראל בע"מ", הינה צעד חלוצי המסמל מפנה חשוב בתעשייה, הרואה משימה נכבדה בהגברת הייצור והייצוא של תוצרתנו - להוכחת כושרה של ישראל להגיע לרמה תעשייתית גבוהה ויעילה".
|
|
...קרא עוד
|
|
הקמתו של המפעל וההישגים שאליהם הגיע היו אכן בחזקת נס, כפי שאמר השגריר האמריקני, ג'יימס מקדונלד. אך לדידי, נס לא פחות גדול היה בכך שאני, אישית, הצלחתי לצאת בשלום מן ההרפתקה הזו, בלי לאבד את הוני, בריאותי ואולי אפילו את חיי. כדי להקים את המפעל, הייתי צריך להיאבק בתנאים של מדבר. אך כדי לקיים אותו הייתי צריך להסתגל למציאות של ג'ונגל, שאותה יצירה "השיטה" מבית-מדרשה של קבוצה מסוימת בהנהלת מפא"י. מעטים הצליחו להיכנס לג'ונגל הזה ולצאת ממנו בשלום.
|
|
...קרא עוד
|
|
|
|
|
|
|
