|
כשאני מנסה לשחזר את אירועי אותם ימים - שבהם עסקתי ימים ולילות במלאכת הקודש של הצלת אחינו מן התופת - הזיכרון הראשון, הצף בתודעתי, הוא הריח המיוחד של זיעה, שנדף מן העולים אשר ירדו מן האוניות. ריח זה, שרדף אותי במשך שנים, אופייני לאנשים הנתונים תקופה ארוכה בתנאי צפיפות ולחץ.
|
|
...קרא עוד
|
|
תקופת פעילותי בארגון הצבאי הלאומי החלה עם הפילוג, באפריל 1937, ונסתיימה בפילוג של יוני 1940. גולת הכותרת של פעילות זו הייתה ההעפלה. אך היא הייתה רק חלק ממכלול רחב של פעולות ויוזמות, שבהן נטלתי חלק. בין התפקידים שהוטלו עלי היה הברחתו והסתרתו של בנימין זרעוני, לאחר שנמלט מן הכלא; הברחת יעקב מרידור מן הארץ; הצלתם של 38 משתתפי קורס הסגנים של הארגון מעץ-התלייה, שאיים עליהם; שחרור חברי המפקדה של הארגון ממעצרם, ועוד תפקידים רבים שהטילו עלי יאיר או רזיאל. על מנת להבין את הרקע לפעילות זו ולדרמה ההיסטורית הגדולה של הפילוג השני, אני חייב להקדיש כמה מילים לפרשת יחסי המחתרת עם הבריטים ולתפקיד שאני מילאתי בפרשה זו.
|
|
...קרא עוד
|
|
בנימין זרעוני נעצר ב-5 באוגוסט 1939, יומיים בלבד לאחר שנתמנה למפקד אצ"ל בירושלים. במשך שישה ימים עונה עינויי תופת וב-11 באוגוסט הצליח להימלט מתא המעצר שבמרכז הבולשת בירושלים. הוא מצא מקום מסתור זמני בירושלים ומן ההכרח היה להוציאו משם ולמצוא לו מקום מקלט של קבע. בפקודתו של יאיר העברתי את זרעוני מירושלים לתל-אביב, כשהוא מסתתר בתוך תא מטען של מכונית. הבאתי אותו לביתה של אחותי, בתיה גורן, ברחוב ישראליס 16, ליד רחוב פרישמן. כאן הסתתר כחודש וחצי עד שהחלים מפצעי העינויים וחזר לפעילותו.
|
|
...קרא עוד
|
|
ב-17 במאי 1939 פרסמה בריטניה את תוכניתה לפתרון בעיית פלשתינה-א"י, שנודעה לימים בשם "הספר הלבן". המשמעות המעשית והמיידית של תוכנית זו הייתה סגירה מוחלטת של שערי הארץ, החנקת הישוב וחיסול החלום להקמת בית לאומי לעם היהודי. התוכנית קבעה, כי "שאיפת ממשלת הוד מלכותו היא הקמת מדינה פלשתינאית עצמאית תוך עשר שנים, שתעמוד בקשרי אמנה, כאלה עם הממלכה המאוחדת, שיהא בהם כדי לספק, באופן המניח את הדעת, את הצרכים המסחריים והאסטרטגיים של שתי הארצות בעתיד". עוד קבעה התוכנית שבחמש השנים באות לא תותר עלייתם של יותר מ-75 אלף יהודים לארץ-ישראל, ורק "אם ירשה זאת כושר-הקליטה הכלכלי".
|
|
...קרא עוד
|
|
עם מעצרו של דוד רזיאל עבר הפיקוד באצ"ל לידי חנוך קלעי (סטרליץ). זמן קצר לאחר מינויו קיים סטרליץ את הפגישה עם רוטנברג, שרזיאל החמיץ בגלל מעצרו, והסביר לו את תוכניות הארגון למלחמה בבריטים. רוטנברג, לפי עדותו של סטרליץ, "נתן לי להבין כי הוא ייחס חשיבות רבה לפעולה אנטי בריטית". לאחר זמן אף מסר לארגון תרומה בסך 100 לא"י, סכום נכבד ביותר באותם ימים.
|
|
...קרא עוד
|
|
|
פרקים 6-10